הכשרת הישוב חברה לביטוחבע"מ נ' אלמקייס ואח'

פסק דין

תביעת התובעת כנגד הנתבעים, לשיפוי התובעת בגין תגמולי הביטוח אשר שולמו על ידה למבוטחה עקב פגיעת רכבו בתאונה מיום 20.4.11 (להלן: "התאונה").

התובעת טוענת, כי התאונה ארעה עקב אשמו הבלעדי של הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") אשר נהג ברכב שהיה מבוטח אצל הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") במועדים הרלבנטיים לתאונה (להלן: "רכב הדיהטסו"), ואילו הנתבעים טוענים, כי האשמה הבלעדית לאירוע התאונה מוטלת דווקא על הנהג ברכב אשר היה מבוטח אצל התובעת (להלן: "רכב הפיג'ו").

במרכז הראיות עומדת עדותו של נהג הפיג'ו, מר שנאן מוחמד (להלן: "שנאן"), שהעיד כי ביום התאונה נסע ברח' בן הצבי בנהריה, ולאחר שעבר את הכיכר האחרונה שלפני תחנת המשטרה שהייתה במקום, אותת ימינה על מנת להיכנס לחניון תחנת המשטרה והחל בפנייתו ימינה לצורך כניסתו לחנייה. תוך כדי כך, הגיח רכב הדיהטסו מאחור, התנגש בכנף הפיג'ו בצד הימני אחורי, והמשיך עד הכנף הימנית קדמית, כך שהפיג'ו ניזוקה לאורך צידה הימני. על פי כתב התביעה ועל פי עדותו של שנאן, רכב הדיהטסו עקף את הפיג'ו מצד ימין וכך ארעה ההתנגשות.

מטעם התביעה העיד גם מר חמד חבקה (להלן: "המאבטח"), שעבד כמאבטח בתחנת המשטרה בנהירה, נכח בכניסה לחניון תחנת המשטרה במועד התאונה וראה כיצד ארעה התאונה.

מנגד, הנתבע טען כי רכבו היה הרכב הראשון לאחר שעברו את הכיכר כשרכב הפיג'ו נסע מאחורי רכב הדיהטסו. מדובר בכביש עם שני נתיבים; נתיב אחד לכל כיוון נסיעה. כאמור, רכב הדיהטסו עבר את הכיכר והמשיך בנתיב נסיעתו. בהמשך ולקראת תחנת המשטרה, הכביש התפצל לשני נתיבים ונעשה רחב יותר, ורכב הפיג'ו עקף את רכבם משמאל ולקראת הכניסה לתחנת המשטרה שב ופנה ימינה, ותוך כדי פנייתו כאמור פגע ברכבם בכנף השמאלית קדמית. רכב הדיהטסו עצר במקום, ואילו רכב הפיג'ו המשיך בנסיעתו לקראת הכניסה לתחנת המשטרה, דבר שגרם להמשך הפגיעה בפיג'ו לאורך צידה הימני עד הכנף הימנית אחורית.

עדותו של הנתבע נתמכה בעדותה של אשתו, הגב' דיאן אלמקייס, שנסעה ברכב הדיהטסו.

לאחר ששקלתי את כלל העדויות שהובאו בפניי, ולאחר שעיינתי במסמכים שצורפו לכתבי הטענות, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות.

על פי התרשמותי ממכלול העדויות והמוצגים בתיק, פשיטא, כי הנתבע ואשתו סברו כי לאחר מעבר הכיכר ולקראת הכניסה לחניון תחנת המשטרה, הכביש מתפצל לשני נתיבים לאותו כיוון נסיעה (ראו: עמ' 9 לפרוטוקול ש' 8-14, וכן עמ' 10 ש' 15-16). סברה זו, התבררה כלא נכונה והתמונות שצורפו כמוצג נ/1 מלמדות על כך בעליל. כעולה מהתמונות (מוצג נ/1) מדובר בנתיב אחד בלבד, אם כי הנתיב מתרחב לקראת הכניסה לחניון תחנת המשטרה.

אלא מאי? עדותם של הנתבע ואשתו, בדבר נסיעתם לפני רכבו של שנאוי, לא נסתרה כלל וכלל ושנאוי לא מסר פרטים בעניין זה. התיאור שנמסר על ידי שנאוי אודות נסיבות התאונה התייחס לשלב פנייתו ימינה לחניון תחנת המשטרה, כך שלא ניתן לשלול את האפשרות, כי כאשר התרחב הנתיב שנאוי אכן הקדים את רכב הנתבע, עבר אותו והחל בפנייתו ימינה לחניון תחנת המשטרה, מבלי ששם את לבו לרכב הנתבע שהמשיך בנתיב נסיעתו.

לא זו אף זו: מוקדי הנזקים ברכבים מתיישבים יותר עם גרסת הנתבעים מאשר עם גרסת התובעת.

על כן, הנני מורה על דחיית התביעה.

התובעת תישא בהוצאות הנתבעים בסך של 1,300 ₪.

ניתן היום, כ"ו חשון תשע"ד, 30 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: